כבר לא צריך לצאת מהבית כדי לרדת לרחוב

עודכן מאי 2025

הקורונה הביאה אנשים רבים להתמודדויות רבות וקשות. שעות העבודה פחתו, השכר ירד – ויש לנו הרבה יותר זמן פנוי. מה עושים במקרה כזה? מסתבר שאפשר להפוך לכוכבי פורנו, מהפרטיות של ביתך. למי זה טוב? לאף אחד – אז בואו נקרא לילד בשמו.

המעבר החד בין אישה נורמטיבית לכוכבת פורנו

אנחנו יכולים להעלות אינספור שאלות מוסריות בנושא החשיפה ברשת וקבלת תשלום עבור שירותי מין (גם אם הם לא כוללים ממש קיום יחסי מין) , אבל כל זה לא יעזור אלא אם כן נשים בישראל וברחבי העולם יתעוררו ויראו לאיזו מלכודת דבש הן נופלות. בעוד הרוב המכריע של נשים לא יסכימו להשתתף בסרט פורנו, להגיע לדירה מרושתת שתכני הסטרימינג שלה נמכרים באתרי סקס או להפיץ תמונות עירום של עצמן בלי שליטה. באתרים פופולאריים מסוימים, זה הפך נורמטיבי. נשים "מן השורה" נגררות לעיתים אל מציאות שבה הן הופכות כוכבות פורנו, בתשלום מלא. אימהות לילדים, נשים בזוגיות ונשים קרייריסטיות שבמציאות אחרת היו יכולות לעשות חייל בניהול עסקים בתחומים נורמטיביים יותר, מוצאות את עצמן לא פחות מאשר מספקות שירותי מין בתשלום, באתרים פופולאריים מסויימים.

מה קורה עם אתרים מסויימים בזמן האחרון?

המבנה המקוון של הרשת החברתית אונליפאנס הוא לא רחוק מזה של טיק טוק מבחינת אופן השימוש בו, רק שהתכנים המפורסמים ברשת הם זמינים לצפייה עבור מנויים בלבד. באופן תיאורטי, אין כמובן הגבלה על סוג ואיכות התכנים המועלים לרשת החברתית, ממש כמו בכל רשת חברתית אחרת. אבל במהלך הזמן, הפכה רשת חברתית מסויימת כאילו באיזו מין הסכמה חברתית שקטה, לרשת שיש בה בעיקר תכנים פורנוגרפיים ומיניים, של אנשים, ובעיקר נשים מן השורה.
נשים ש"גילו" אתרים שקוראים לעצמם רשת חברתית, "משתעשעות" מול המצלמה ומספקות תכנים מיניים ברמות שונות. ללקוחות משלמים שלהן בלבד. כך, חלק מהן מייצרות עוד אפיק הכנסה משמעותי, אולם לא מדובר בסרטוני פורנו באפיקים המקובלים. זה אולי נשמע רך יותר ופחות בעייתי מבחינה מוסרית. רק שבשורה התחתונה, זה בדיוק אותו הדבר.

נשים וגברים לוקחים אחריות על צריכת תכנים פורנוגרפיים

בשל העובדה שיש אתרים שלא מזוהים בהתחלה בדיוק כאתר פורנו – גברים ונשים רבים מוצאים את עצמם פועלים, כצרכני תכנים או כספקים שלהם, ולא מרגישים שזו בעייה ערכית. כך, מזיקה הרשת החברתית לקהילה פעמיים: פעם אחת באספקת תוכן פורנוגרפי במסווה של תכנים "מן השורה", ובפעם השנייה בגרירה של קהל משתמשים חדש להתנהגות שלא היו בוחרים במצבים רגילים. מן הראוי שכל אחד מאיתנו יעשה בדק בית בנוגע לגבולות שלו, ויתאים את הפעילות ברשת החברתית לאותן המגבלות שלפיהן אנחנו מנהלים את חיינו באופן כללי.

הקורונה הייתה רק ההתחלה – מה קרה לנו מאז?

הקורונה אמנם חלפה, אבל ההשלכות הרגשיות, הכלכליות והחברתיות שלה ניכרות גם שנים אחרי. רבים מאיתנו מצאו את עצמם עם פחות שעות עבודה, ירידה בהכנסות, וחיים שנראים קצת יותר ריקים – מבפנים ומבחוץ. בחיפוש אחר גירויים, חום, משמעות או פשוט הסחת דעת, רבים גולשים שוב ושוב לעולם של תכנים פורנוגרפיים, ולעיתים גם יוצרים אותם בעצמם.

אחד המקומות המרכזיים שבהם זה קורה כיום הוא אתר OnlyFans – פלטפורמה שבעבר הוצגה ככלי ליצירת תוכן אישי ובלעדי למנויים, והפכה בפועל לשוק גלובלי של תכנים מיניים, לא פעם קיצוניים, שנמכרים בתשלום.

המעבר השקט: מאישה "רגילה" לכוכבת פורנו

המהפכה הטכנולוגית אפשרה לכל אחת ואחד להפוך ליוצרת תוכן, אבל לא כל יצירה נובעת מחזון. לא מעט נשים בישראל ובעולם מצאו את עצמן נכנסות לעולם של יצירת תכנים מיניים בתשלום, לא מתוך תעוזה יצירתית – אלא מתוך קושי כלכלי, בדידות, או הצורך בתשומת לב.

נשים נורמטיביות – אימהות, סטודנטיות, מורות, מטפלות, נשים בזוגיות – הופכות בהדרגה למי שמספקות שירותי מין מצולמים דרך הרשת. הן לא מרגישות פורנוגרפיות, הן לא "זונות רשת", הן פשוט התחילו למכור "קצת תוכן חושפני" כדי להתפרנס או להרגיש נחשקות. אלא שמהר מאוד זה הופך ליותר, וחוצים קווים שהיו נראים פעם ברורים מאוד.

איך זה נראה? רק טיק טוק… עם מנוי

רשתות כמו OnlyFans לא נראות כמו אתרי פורנו מהסוג המסורתי. העיצוב נקי, הממשק דומה לאינסטגרם או טיקטוק, ויש תחושה שמדובר במשהו "קצת פרטי, קצת נועז, אבל לא באמת מיני". זוהי הטעיה שקטה. מהר מאוד התוכן הופך למיני – והרבה פעמים, קשה לחזור אחורה.

בניגוד לפורנו קלאסי, כאן יש תחושה של שליטה, אינטימיות ואישיות. אבל כל זה רק מעמיק את הקשר ההתמכרותי – מצד היוצרות והיוצרים, ומצד הצרכנים. מערכת היחסים לא רק מבוססת על צפייה – היא מבוססת על קשר, תלות ותחושת "אנחנו מכירים". והקשר הזה – כמו כל התמכרות – הופך לקשה מאוד לניתוק.

הצרכנים – לא פחות מכורים מהמפרסמות

בואו נסתכל על הצד השני של המסך. צרכני התוכן – גברים (ולא מעט נשים), בני נוער, רווקים, ולעיתים גם אנשים בזוגיות – צורכים את התכנים האלה כחלק משגרה יומיומית. לפעמים מתוך שיעמום, לעיתים כתוצאה מדחף, ולרוב כחיפוש אחר מענה רגשי.

הבעיה מתחילה כשהצפייה אינה מלווה בביקורת עצמית, אלא הופכת לדרך חיים: צפייה כפייתית, אוננות תכופה, קושי להתרגש מקשר זוגי רגיל, וירידה בחשק או בתפקוד המיני במציאות. במילים פשוטות: עולם פורנוגרפי שמבוסס על פנטזיה מחליף את המפגש האנושי האמיתי.

הקשר הישיר בין ADHD, דיכאון והתמכרות לפורנו

בשנים האחרונות, מחקרים רבים הצביעו על הקשר בין הפרעות קשב וריכוז (ADHD) לבין התנהגות התמכרותית. כאשר המוח מחפש באופן תמידי זריקות של דופמין, פורנו – ובעיקר תכנים "אישיים" כמו OnlyFans – מספקים מענה מיידי וזמין.

הבעיה היא שלא מדובר במענה בריא. ההתמכרות מגבירה את הפער בין הציפייה לעונג לבין הסיפוק בפועל, מה שמוביל להחמרה בתחושת הריקנות, בדידות, ולעיתים גם לדיכאון. כך נוצר מעגל התמכרותי: ככל שצופים יותר, כך גם פחות מסופקים, וחוזרים שוב כדי לנסות למלא את החסר.

התמכרות לאוננות – נושא מושתק שדורש שיחה פתוחה

לא מדברים על זה מספיק, אבל התמכרות לאוננות היא בעיה שכיחה יותר ממה שנהוג לחשוב. כאשר האוננות נעשית מתוך צורך רגשי בלתי נשלט, ולא מתוך תשוקה טבעית או בחירה מודעת, היא הופכת לאסטרטגיית התמודדות.

כמו כל התמכרות, גם כאן יש סימנים: ירידה בתפקוד בעבודה, הימנעות מקשרים חברתיים, תחושת בושה, קושי להפסיק למרות רצון כן. לעיתים היא מלווה בפנטזיות לא מציאותיות, קושי לגמור עם בני זוג אמיתיים, או פגיעה בדימוי העצמי.

התמכרות לפורנו – זה לא "בעיה של גברים בלבד"

בעשור האחרון יותר ויותר נשים מדווחות על התמכרות לפורנו – במיוחד דרך טלפונים ניידים, צפייה בשעות לילה מאוחרות, ובחיפוש אחר תוכן ספציפי שמפעיל את הדמיון.

כמו אצל גברים, גם אצל נשים נוצרת תחושת ניתוק מהגוף, חוסר סיפוק מקשר מיני רגיל, ולעיתים תחושת אשמה קשה. התמכרות לפורנו אצל נשים לעיתים פחות מדוברת, יותר מוסתרת – אבל אינה פחות הרסנית.

"זה לא באמת פורנו" – תירוץ מסוכן

כמה פעמים שמעתם את המשפט "זה לא פורנו, זה רק תוכן חושפני"? הטשטוש הזה בין בידור קליל לתוכן מיני מוחלט הוא אחד המכשולים הגדולים בשיח הציבורי של 2025.

הרשתות יודעות בדיוק איך לשווק את זה – תחת אשליה של שליטה, עוצמה נשית, חופש ביטוי או כלכלת יוצרים. אבל מאחורי כל סרטון כזה יש פעמים רבות כאב, בדידות, ולעיתים גם התפוררות איטית של העצמי ושל הגבולות האישיים.

ההשלכות החברתיות והמשפחתיות של ההתמכרות

התמכרות לפורנו, אוננות או צריכת תכנים באתרים כמו OnlyFans לא נשארת בגדר "עניין אישי". היא פוגעת בזוגיות, בהורות, בתפקוד בעבודה, ולעיתים גם גורמת לניתוק רגשי ממעגלים חברתיים.

ילדים מזהים את הניתוק של ההורה, בני זוג מרגישים שהם לא מצליחים לחדור את הקיר הרגשי, וחברים לא מבינים למה הקשרים מתרופפים. זה תהליך איטי, לא דרמטי – אבל כזה שאוכל מבפנים.

אז מה עושים?

השלב הראשון הוא הכרה – להפסיק להדחיק, להצדיק או להקטין את הבעיה.
השלב השני הוא פנייה לעזרה – לא לבד, לא בגוגל, ולא בסתר.
והשלב השלישי – תהליך שיקום רגשי, שמחבר מחדש בין הגוף, הרגש והערכים האישיים.

במרכזים טיפוליים כמו מרכז קשרים, מתקיימים טיפולים אישיים וקבוצתיים בהתמכרות לפורנו, אוננות ויחסים הרסניים. השיחה היא כנה, לא שיפוטית, וכוללת אנשי מקצוע וגם מלווים אישיים שעברו את הדרך בעצמם.

מילת סיום – יש חיים אחרים, אפשריים ומספקים יותר

אנחנו חיים בתקופה שבה הגבולות מטשטשים, והדיגיטל שולט בכל רגע. אבל הצורך האנושי באהבה, חיבור, קרבה וכנות לא השתנה.

פורנו, אוננות, ורשתות כמו OnlyFans לא מספקות את זה – הן רק עוטפות את הכאב בעוד שכבה נוצצת.
אם הגעת עד לפה, כנראה שהנפש שלך מבקשת משהו אחר.
זה הזמן להתחיל להקשיב לה.

הכותבת היא שרון אלקינס, מייסדת ומנהלת מרכז קשרים לטיפול בהתמכרויות.