שיטת 12 הצעדים לגמילה מהתמכרויות: צעד מספר 5

בצעד 4 דיברנו על רשימה שהמכור מכין של כל הטינות שנצברו אצלו מול אדם מסויים.
הזכרתי שקיימות הרבה קבוצות תמיכה למכורים כגון AA SA GA CODA וכו' לכל קבוצת תמיכה יש את הדרך שלה לבצע צעד 4. אני היום מתמקדת בדרך שחברי קבוצת תמיכה של AA ( הקבוצה המקורית ) מכינים את הרשימה. המכור מכין טבלה שנראית כך:
סיבת הכעס פגיעה בערך העצמי פגיעה בביטחון העצמי פגיעה ביחסים בינאישיים פגיעה בשאיפות בחיים פגיעה בביטחון כלכלי פגיעה דרך מין גלוי או חבוי מה החלק שלי
ראשית המכור רושם את הסיבה של הכעס שיש לו מול האדם המסויים. יכול להיות שיש לו הרבה סיבות לכעוס אך בטבלה זו הוא בוחר במקרה אחד ספציפי. בהמשך הוא ממלא את כל הטורים ומתייחס אחד אחד לפגיעה שהוא חווה מול ערך עצמי, ביטחון עצמי וכו'. בסוף העבודה המכור מגיע לטור של "החלק שלי" שם הוא אמור למלא את הפיגמי אופי שלו ש"תרמו" לסכסוך בינו לבין האדם השני ו\או הוא רושם פגמי אופי שהוא מגלה שהוא עשה לאחרים מה שאותו בנאדם עשה לו. העבודה היא קשה וכואבת, וקשה לביצוע לבד. במילוי טבלה זו המכור מקבל הרבה עידוד ותמיכה מהספונסר. הטבלה בעצם, מתחלקת לשני חלקים . האחד: הפגיעה שהמכור חווה מול האדם השני,( שבעת הטורים הראשונים ) והשני: הוא הפגיעה שהמכור ביצע מול אותו בנאדם או אנשים אחרים.( "החלק שלי" ) (המכור בעצם מגלה שאותם פגמי אופי שזיהה באדם שפגע בו נמצאים הרבה פעמים גם אצלו) מהניסיון שלנו, מצאנו שאנשים שיש להם נטייה להיות אנוכיים וממוקדים בעצמם הכי מתקשים למלא את החלק השני של הטבלה ואנשים שעסוקים כל הזמן בלתת לאחרים (בהגזמה ) ולא חושבים על עצמם בכלל מתקשים יותר במילוי החלק הראשון של הטבלה .

אנחנו ממשיכים עם הדוגמא של נעמה(שם בדוי)  – כתבנו שהיא מכורה למין, אך במקרה של רוב הנשים ובהחלט בדוגמא שאנחנו מביאים, יותר נכון לומר מכורה לקשרים מיניים עם גברים. לרב הנשים האלה המטרה היא תשומת לב ואהבה. והאמצעי להשיג זאת הוא מין. ליווינו אותה במילוי החלק הראשון של הטבלה של צעד 4. נעמה כתבה על טינתה לאימה ודרך הדוגמא שהיא רשמה היא הבינה שהיא הרגישה ירידה בערך העצמי, בושה ,כישלון , ונטייה לנסות להעלות את הערך העצמי דרך תשומת לב מגברים הקשורה לנשיות שלה. נעמה הביאה את הטבלה למפגש הבא שהיה לה עם חגית הספונסרית שלה. חגית הקשיבה לנעמה באמפטיה ובסבלנות. אחרי שנעמה סיימה להקריא את החלק הראשון של הטבלה חגית שאלה אותה איך היא מרגישה..? נעמה אמרה שהיא מאוד כועסת על אימה ומאוד פגועה ממנה ומאשימה אותה בזה שהיא כיום מכורה. חגית נתנה לנעמה מספר דקות להתחבר לרגשות השליליים שהיא חוותה מול אימה ולאחר מכן היא שאלה אותה אם יש משהו בהתנהגות של אימה ובפגיעה שהיא חוותה מולה שמזכיר לה את התנהגותה שלה. נעמה התעצבנה…" את רוצה לרמוז לי שאני כמו אמא שלי???" חגית שתקה למספר שניות…ואז היא סיפרה לנעמה על צעד 4 שהיא עשתה על אימה לפני מספר שנים. חגית סיפרה כי עיקר הכעס שלה מול אימה היה בכך שהרגישה שאמא שלה לא ראתה אותה והייתה מרוכזת בעצמה. אך כשהיא התמקדה בחלק השני של הטבלה (החלק שלה) עם הספונסרית שלה היא גילתה שלא פעם הילדים שלה אומרים את אותו הדבר עליה. הגילוי הזה היה קשה מאוד עבורה אבל בסופו של דבר זה עזר לה היות אמפתית יותר כלפי אימה ושחרר אותה מטינות. היא שלחה את נעמה להתבונן פנימה עד המפגש הבא ביניהן ולנסות למלא את החלק שלה בטבלה.
התוודינו בפני אלוהים, עצמנו ובפני אדם נוסף על טיבם המדויק של פגמינו.
בצעד זה המכור לוקח את הרשימה אותה הכין בצעד 4 לספונסר שלו ודן איתו אודות מה שגילה. יחד הספונסר והמכור בוחנים האם ובאיזה אופן המכור פגע באנשים שברשימה או באנשים אחרים אשר לדעתו פגעו בו. במקרים רבים המכור מגלה שהוא פגע באנשים ברשימה בדיוק באותו האופן שהוא מרגיש שהם פגעו בו. גילוי זה קשה מנשוא. המכור מרגיש בושה מתוך ההכרה שלמעשה הרבה דברים בהם הוא מאשים אחרים הוא לוקה בהם בעצמו. נעמה עברה שבוע לא פשוט, היא מצאה שהיה לה קושי גדול לשים בצד את הטינה הכעס והפגיעה שהיא הרגישה במשך שנים מול אימה ולהתחיל לעשות חשבון נפש על פגעי האופי של עצמה היה לה דחף מאוד חזק להמשיך במקום הזה של הרחמים העצמיים והתחושה של החוסר צדק שתמיד הרגישה בקשר עם אימה. כשהיא חזרה לפגוש את חגית ושיתפה את חגית בקושי שלה, חגית הייתה מאוד אמפתית. היא הסבירה לה שהרגל של שנים לא משנים כל כך מהר, ושהיא תקבל את עצמה ותבין את עצמה, והציעה לה שתחזור לצעדים 1,2,ו3 ותגיד לעצמה שהיא חסרת אונים מול הקושי לשחרר את הטינה שיש לה מול אימה, שהיא מאמינה שכח גדול ממנה יכול לעזור לה להתחבר לפגמי אופי של עצמה ושהיא מוסרת את רצונה וחייה לכח זה. נעמה שואלת את חגית: איך בזה שהיא תעשה את צעדים 1-3 זה יעזור לה עם הקושי? חגית אומרת לה, שלא כל דבר בצעדים צריך להבין ובמקרה הזה צריך לעשות ולחוות…היא מסבירה לנעמה שכאשר יש לנו רגשות קשים שהגיעו אלינו דרך חוויות העבר מאנשים להם אנו שומרים טינה אנחנו לא יכולים למחוק את המעשה או את החוויה, מה שאנחנו כן יכולים זה לחוש חוסר אונים כלפי הרגש שנמצא בנו ולמסור את חוסר האונים שלנו מתוך הרגש לכח הגדול. כשאנו מוסרים לכח הגדול הניסיון של עובדי הצעדים מראה כי הרגש משתנה, יש שיקראו לזה נס, יש כאלה שיקראו לזה חסד, ויש כאלה שמקבלים את השינוי ללא הסבר, זה פשוט קורה….
בפוסט הבא נמשיך לעקוב אחר מסעה האישי של נעמהנעמה נתבקשה לקחת אחריות על הקשר בינה לבין אימה ולהודות בפגמי האופי של עצמה. בתקופה הזו נעמה עברה סוג של גהנום היא נדדה בין כעס וטינה מול אימה ועצבים ותחושת פגיעה מול חגית. היו לה מחשבת על יחסי מין עם גברים והיה לה קשה מאוד לשלוט בדחף בכיוון הזה. במפגש הבא עם חגית נעמה הביעה את תסכולה מול העבודה שחגית נתנה לה.
חגית חזרה ואמרה שהיא מבינה את הקושי של נעמה אך רק בדרך הזו היא יודעת לעזור לה, כי רק הדרך הזו עזרה לחגית.
נעמה ממשיכה להתייסר ולא מצליחה להתקדם בצעד 5. מספר שבועות עם חגית לא הרגישו לה כהתקדמות. יום אחד פגשה באקראי את איילת חברה טובה של אמא שלה, כשהייתה בקניון עם שני ילדיה. הן החליטו לשבת יחד לכוס קפה. כשנעמה הייתה קטנה היא אהבה מאוד ללכת לביתה של איילת והרגישה קירבה מיוחדת אליה. איילת שאלה אותה מה קורה כעת בחייה, נעמה ענתה שרב חיה נסובים סביב ניהול הבית וגידול הילדים. איילת שאלה את נעמה האם היא מתכוונת לחזור לעבוד, וציינה בפניה את התלהבותה של אימה כשנעמה התקבלה ללימודי האדריכלות באוניברסיטה הנחשבת וכמה הייתה גאה בה על ציוניה הטובים. נעמה הייתה בהלם.. היא כלל לא זכרה שכאשר התקבלה ללימודים הייתה אווירה של שמחה בבית וקל וחומר לא מצד אימה… היא ציינה זאת בפני איילת, ואיילת הזכירה לה את המסיבה שאימה ערכה עבורה בסוף הלימודים… באותו הערב לאחר שהרדימה את הילדים נעמה הרהרה בשיחתה עם איילת. והתפלאה על כך שזכרון המסיבה נשכח ממנה כליל…האם ייתכן שכל השנים האלה שהיא יושבת בבית ובטוחה שזה מה שאימה ציפתה ממנה, היו למעשה תוצאה של פירוש לא נכון לציפיותיה של אימה כלפיה? היא התחילה שוב לעבור בראשה על המילים של אימה שכל כך פגעו בה באותו המקרה עליו כתבה בצעד 4.. למה בעצם אימה התכוונה?? נעמה שיתפה את חגית בהרהוריה במפגש הבא שלהן…ואת הגילוי והזיכרון הנשכח שהעלתה איילת חגית ייעצה לנעמה שבמקום להתחפר בתוך עצמה בחיפוש למענה לשאלה כדאי פשוט לשאול בפתיחות את אימה למה היא התכוונה…